מילים מפי יקיריו:

אמיר, הנסיך שלנו, היה אדם מאוד שמח ועליז. הוא תמיד צחק והשתתף בכל דבר. הוא מעולם לא סירב לבקשה, אפילו לא מאחת מדודותיי. הוא היה מתלוצץ עם כולם ומפזר אנרגיה חיובית בכל מקום שהלך. כולם אהבו אותו כי הוא לא גרם לאף אחד להרגיש רע בשל מילה שאמר. הוא תמיד עזר, ורוחו המתוקה מילאה כל מקום אליו נכנס. אם מישהו ביקש ממנו משהו, הוא היה מבצע זאת מיד. בקיצור, הוא היה המקור לכל מה שהיה יפה וחיובי בינינו - אדם מדהים באמת.

אמיר היה טוהר ושמחה וספונטניות. בכיתה, לא היה כמוהו. האנרגיה בחדר תמיד עלתה בזכותו. היינו תמיד צוחקים מהבדיחות שהוא היה אומר למורים ועל איך שהוא היה מתלוצץ עם כולם. היינו יושבים יחד מאחור, מדברים כל השיעור עד שהיו צריכים להפריד בינינו בגלל כמות הדיבורים שלנו. בלי אמיר, הכיתה הייתה חסרת משמעות.

אמירי היה מקור האנרגיה החיובית בינינו, במיוחד במהלך הטיולים שלנו. היינו מבלים כל יום יחד במגרש המשחקים, או אצל אחד מהחברים, או בעבודה. היה בלתי אפשרי להישאר כועס עליו, ואם מישהו בכל זאת היה כועס, הוא היה עושה הכל כדי לוודא שלא יכעסו יותר. לא היה אף אחד טוב לב ממנו. צליל הצחוק שלו מילא כל מקום שהגענו אליו, וגם פרטי פניו היו הופכים את זה לבלתי אפשרי שלא לאהוב אותו. הוא היה באמת מיוחד.