מילים מפי יקיריו:

אהבתו של חאזם לכדורגל הייתה חסרת גבולות, תשוקה שהציתה בו אש כבר כשהיה בן ארבע בלבד. מהרגע שבעט לראשונה בכדור, הספורט שבה את ליבו ונפשו והפך למקור של שמחה והתרגשות אינסופיות. בין אם הוא שיחק על המגרש או עודד מהצד, ההתלהבות של חאזם למשחק הייתה מדבקת והאירה את כל הסובבים אותו.

מעבר לכדורגל, חאזם היה מגדלור של טוב לב וחמלה. לבו הרחב דחף אותו תמיד להושיט יד למי שזקוק לכך, כשהוא דואג לכל מי שפגש. בין אם היה זה לעזור לאביו בחנות הקצב המשפחתית או לקחת על עצמו כל משימה אחרת, חאזם ניגש לכל דבר במסירות בלתי מתפשרת והשקיע את כל כולו בכל מה שעשה.

אהבתו למשפחתו וחבריו הייתה עצומה, והוא העריך כל רגע איתם. כדוד, הוא היה יוצא דופן ודואג, יוצר קשרים שהיו באמת מיוחדים. בבית הספר, הידידותיות והחום של חאזם היו אגדיים. מעגל החברים שלו הקיף את כל הגילאים, כי אנשים נמשכו באופן טבעי לאופיו הכריזמטי והמזמין.

עם חלומות על העתיד נוצצים באופק, שאף חאזם ללכת בעקבות אחותו הגדולה וללמוד תואר בתכנות ולהשתלב בתעשיית ההייטק.