מילים מפי יקיריו:
נאג'י היה צעיר שגילם אדיבות, סבלנות ורוח עדינה. אופיו הרגוע והנימוסים הטובים שלו הפכו אותו לדמות אהובה בקרב כל מי שהכיר אותו.
הלב של נאג'י היה טהור, והכוונות שלו היו תמיד טובות, תכונות שהעניקו לו חיבה מכל מי שסביבו. אך מתחת לחזות השקטה שלו, בערה תשוקה עזה לכדורגל. נאג'י אהב את המשחק בכל ליבו, ומצא אושר רב במשחק עם חבריו. המגרש היה המקום שבו הרגיש הכי חי, שבו השקט שלו הפך לאנרגיה ממוקדת.
אפילו ביום האחרון שלו, מצא נאג'י נחמה בספורט שהוא כל כך אהב, ושיחק עם חבריו ונהנה מכל רגע על המגרש. המורשת שלו היא של כוח שקט, אדיבות בלתי מעורערת ואהבה בלתי פוסקת למשחק.