מילים מפי יקיריו:

פאג'ר היה ילד יוצא דופן, עם חמלה ונדיבות שהבדילו אותו כבר מגיל צעיר. כשהתבגר והפך לצעיר, תכונות אלו רק העמיקו והגדירו אותו כאדם מיוחד באמת. הייתה לו יכולת טבעית להתחבר לאנשים, ותמיד שמח להושיט יד ולעזור לקשישים ולצעירים כאחד, ולהשאיר חותם על כל מי שפגש.

פאג'ר הצטיין בלימודים מעל למצופה, והצטיין בכיתתו לא רק בזכות האינטלקט שלו, אלא גם בזכות מסירותו הבלתי מתפשרת. אבל מה שבאמת שבה את לבו היה השמחה העצומה שבמשחק כדורגל עם חבריו. לרוץ למגרש היה תענוגו הגדול ביותר, שם צחוק ורעות זרמו בחופשיות בדיוק כמו המשחק עצמו.

פאג'ר היה אוהד מסור של ריאל מדריד, ומעקב אחרי הקבוצה בלהט, תמיד חמוש בסטטיסטיקות והסיפורים העדכניים ביותר על השחקנים, במיוחד האליל שלו, כריסטיאנו רונאלדו. תשוקה זו הניעה את חלומותיו, כאשר דמיין עתיד שבו יוכל לשלב את אהבתו ללמידה ואת רצונו לחולל שינוי.

בסופו של דבר, פאג'ר חלם ללמוד בטכניון ולהפוך למהנדס. חזון זה נבע מהשאיפה שלו ליצור, לחדש ולהשאיר חותם מתמשך בעולם, בהשראת אותה תשוקה ונחישות שהגדירו את מסעו מאז ילדותו.